לא פעם, אני מניח שנקרא בדרככם אדם ששערו מקורזל לעייפה, אותו סגנון אופנה שאנו מכנים רסטות (דרדלוקס), הדרדלוקס נוצרים בעקבות התנזרות מסרוק השיער.
 הם דומים בצורתם לרעמת אריה, חיה מאוד סימבולית במיתולוגיה של הראסטפארי.

 הרסטות הם אחד מסמני ההיכר החיצוניים והפופולארים של אנשי קהילה זו.
השם ראסטפארי נגזר משמו של "הילי סלאסי" הנביא או ישו השחור, נצר לשושלת שלמה המלך ככל הנראה ממלכת שבא.
 ראס(תואר אצולה) = ראש טאפרי = שמו הפרטי של היילי סלאסי,

למעשה מקור תנועת הראסטפארי נמצא באי הקריבי ג'מייקה, זוהי דת צעירה יחסית מתחילת המאה ה-20, אשר קוראת לשלום עולמי ומתנגדת לאלימות, רובם צמחוניים, או טבעונים, מרכזם הרוחני נמצא באתיופיה מקום משכנו של הילי סלאסי הקיסר המודח, שקיבל מעמד של אל, בקרב רסטות רבים שרואים בו, לא פחות מהתגלמותו של המשיח.
 אחד הרסטות המפורסמים בעולם, היה, מי אם לא? הזמר האגדתי "בוב מארלי" שחשף את תנועת הראסטפארים לעולם.
מוזיקת הרגאיי שפרצה לעולם בתחילת שנות השבעים הושפעה מהמוסיקה של הראסטאפאריאן. 

אומני רגאיי כמו, פיטר טוש, באני ווילר, איזראל ויבריישן ואחרים מצטטים את האמונה הרסטפארית בתקליטים שלהם.

 האמונה בדת זו קיבלה ביטוי במלל של השירים.