המלצה אחת שווה אלף מילים
עוד מאמרים
 

מתופפי דוד מלך ישראל מאת: דוד בר יוסף "מתופפי המדבר".

המאמר הזה מוקדש לידידי אייל דוידוב, מחיה להקות המתופפים בישראל, אייל דוידוב החלוץ שהקים את מעגל המתופפים הראשון בארץ, שנקרא מעגל המתופפים - מתופפי דוד המלך, או צבא מתופפי השלום המלך דוד. (תנו לו בכבוד !) אייל הביא השראה להרבה הרכבי תופים ובין היתר גם לנו: מעגל מתופפים.

האזכור הראשון לתופים במקרא
בפעם הראשונה שאנו מוצאים אזכור למילה תופים במקרא, היה זה בעת שלבן הארמי השיג את יעקב אשר ברח מפניו." למה נחבאת לברח ותגנוב אותי ולא הגדת לי ושאלחך, בשמחה ובשרים בתוף ובכינור"(בראשית ל"א כ"ו).לבן התלונן בפניי יעקב איך זה, שברחת מבלי לומר שלום? (שאלה ערמומית בנסיבות ההם...) שאילולא, היינו נפרדים כראוי,ודאי הייתי עורך לכבודך מסיבת פרידה מכובדת ושמחה, עם שירים, תופים וכינורות...

מאסטרית לתיפוף ו "להקת מתופפות" הראשונה בהיסטוריה!
בפעם השנייה, בה בוחר הסופר המקראי, לספר לנו על תופים וכלי הקשה, היה זה במעמד קריעת ים סוף. אחרי הנס הגלוי המשמעותי ביותר בהיסטוריה של העם היהודי ההולכת ונבנת. "ותקח מרים הנביאה אחות אהרון את התוף בידה ותצאן כל הנשים אחריה בתופים ובמחולות" (שמות ט"ו -כ).העם נעצר להודות לאלוקים, תוך שהם נפרדים מהעבדות וכאשר הם בני חורין, הם שרים במלוא כוחם את "שירת הים".
ברקע, רעש הגלים, מכסה את אויביהם המייצרים. אירוע המהווה אחד מסימני הדרך בגלגולו ההיסטורי של עמנו. השיר, שיהפוך ברבבות השנים, לאחד משירי הקודש היהודיים, הכי פופולריים והכי סימבוליים, ילווה את העם היהודי,לאורך כל המסע היסטורי ועד עצם היום הזה. "שירת הים", ששרו ישראל בפעם הראשונה, מתנגנת כבר אלפיים שנה וגם בימים אלו בהתלהבות גדולה, ברבבות בתי כנסת ברחבי העולם, בכל יום שבת, בתפילת הבוקר.
מיד כשסיימו בני-ישראל לשיר את "שירת הים", לקחה מרים הנביאה את התוף בידה ונתנה את האות, לכל הנשים אחריה, לתופף ולצאת במחול. מכאן אני למד, אחיי, עמיתיי, 
המתופפים, המאסטרית לתיפוף הגדולה ביותר והראשונה, כך מסתבר,הייתה לא אלה מתופפת. בכלל ,עושה הרושם שלהקת המתופפים הראשונה הייתה להקת מתופפות או "מעגל מתופפות". התופים יחד עם כלי הקשה מקראיים נוספים כגון: צלצלים, מנענעים, פעמונים, שקשקות ומצלתיים היו חלק בלתי נפרד מהשמחה, השירה והזמרה משחר התהוותנו כעם.


מתופפי דוד המלך

מכל סיפורי המקרא, שבויה נפשי, בסיפורי דוד מלך ישראל, אולי בגלל ניצחון הרוח על החומר שפרוסים לאורך כל סיפור חייו המרתקים של דוד, ואולי בגלל, היותו מוזיקאי רם מעלה, ששיריו ולחניו השפיעו על התפתחות של אבולוציה מוזיקלית שלמה. עוד בהיותי ילד רך בשנים, תמיד הייתי דומה על עצמי שאני אחד ממתופפי דוד מלך ישראל, כשאני משחק עם אחיי מתופפי דוד המלך בתופים וכלי הקשה, במנענעים ובצלצלים. ובזמן אחר, דמיינתי בעיני רוחי, את עצמי, עומד עם אחיי הלביאים בבית המקדש ומתופף עמם משירי דוד מלך ישראל. "ודוד וכל בית ישראל משחקים לפני ה' בכל עצי ברושים בכינורות ובנבלים ובתופים ובמנענעים ובצלצלים" (שמואל ב', פרק ו, פסוק 5 ). פסוק זה יכול לשפוך אור על אופי וסגנון הלהקות שליוו את השירים והלחנים בתקופת דוד מלך ישראל. סבור אני שהיו ל דוד מתופפי ם אשר ניגנו על כלי הקשה הבנויים מעצי ברוש ובמנענעים כנראה סוגי שייקרים, (קופסאות תהודה,עשויות עץ ומלאות באבנים, אורז וגלעינים. הנענוע שלהם השמיע סאונד אשר הוסיף למכלול כלי הנגינה.( סוג הצליל קשור לתוכן ולכמות אותו מלאו בקופסאות). בנוסף, ה"צילצלים" מה שהיום ככל הנראה נקרא מצילות (או משולשים ויתכן ואף סוג של קסילופון. וכמובן, הנבל המפורסם של דוד מלך ישראל, יש הסבורים שמדובר בנבל פה ויש הסבורים שזהו הנבל שהשתמר מאז ועד עצם ימנו, בצורתו המקורית.

מתופפי דוד משחקים או מנגנים?
בשפה האנגלית המילה PLAY היא בעלת משמעות כפולה: א- לשחק מלשון משחק. ב- לנגן מלשון נגינה. בפסוק שלפנינו, בחר הסופר המקראי להשתמש בשורש המילה משחק כאשר רצה לתאר ניגון. וכי לא יעלה על הדעת שמתופפי דוד מלך ישראל שחקו במקום לנגן. לעניות דעתי, קיים כאן רמז שהנגנים בנו את כלי הנגינה שלהם בעצמם, ואולי נגנו, תופפו ושרו, מתוך שחרור הבא מידע כל - כך עמוק, עד שנהפך לקל כמו משחק. אין לי מושג אם למתופפי דוד אכן קראו מתופפי דוד. ברם, מכל סיפורי המקרא איני מתקנא, אלא באותם מתופפים שזכו לנגן לצד דוד מלך ישראל. דוד המלך בוחר לסיים את ספר שיריו תהילים בשיר מוזיקלי, תעצומת הנפש "הללויה". בשיר זה אנו מבחינים בכלי הנגינה השייכים לתקופה מקראית זו. דוד מצווה על העם להלל את ה' בנבל ובכינור, בתוף ובמחול, במינים ועוגב, בצלצלי שמע וצלצלי תרועה, הוא מבקש מהנגנים לנגן מעומק הנשמה שזוהי למעשה, ההילולה הגדולה לאלוקים. גם כאן אנו מוצאים רמזים ל מתופפי דוד וליחס המועדף לו זוכים מתופפי דוד המלך במזמור הסיכום של ספר תהילים, בעוד שהנבל והכינור והעוגב מוזכרים כסוג כלים אחד, אנו רואים שתוף וסוגי הצלצלים (כלי הקשה) מוזכרים יותר משאר כלי הנגינה- דבר המעיד על היחס החם שזכו התופים וכלי ההקשה במקהלה של דוד מלך ישראל.

קראו עוד - 

למה תוף? מאת דודי בר-יוסף

התיפוף ישפר את הבריאות והתפוקה של העובדים שלכם ! ! !

סדנת תיפוף מעגל מתופפים במדבר


בר מצווה בכותל

מעגל מתופפים לכותל

 

.

תגובות:
 
טופס להשארת תגובה (השאר אימייל אם ברצונך לקבל תשובה ישירה מ)
שם
 
אימייל (לא מוצג)
 
*נושא
 

2500 תווים נשארים
לכתבה זו התפרסמו 8 תגובות:
לקריאת כל התגובות ברצף 8. בר מצוה 7. מתופפי המדבר 6. מתופפי דוד 5. מתופפי דוד 4. מורה דגול! 3. מכל מלמדי השכלתי ומתלמידי על אחת כמה וכמה. 2. היי מיכל, תודה על תגובתך, זה נותן לנו כח להמשיך. 1. יופי של כתבות!! אני מאוד נהניתי לחקור ולהחכים.
 
תמיד הייתי דומה על עצמי שאני אחד ממתופפי דוד מלך ישראל,
תמיד הייתי דומה על עצמי שאני אחד ממתופפי דוד מלך ישראל,
 
 
מתופפי המדבר במדבר
מתופפי המדבר במדבר
 
 
מתופפים בהשראת מתופפי דוד
מתופפים בהשראת מתופפי דוד
 
 
 
 
אלעד ושי מתופפי במדבר
אלעד ושי מתופפי במדבר
 
בר מצווה בכותל | מעגל מתופפים | מתופפים בירושלים - שופרות לבר מצווה בכותל | מתופפים | סדנאות תיפוף | אירועים פרטיים | המלצות | הרכבים מוסיקליים | מה חדש? | צרו קשר | מאמרים | חינה | פאנטם | אולפן, שיר בהפתעה | כלי הקשה | אסאדו | שופרות | קבלת פנים | בת מצווה בכותל | בר מצווה בבית כנסת | בר מצווה במצדה | מתופפים בכותל | הצעת נישואין | דג'מבה

כל הזכויות שמורות © להקת מתופפי המדבר